<h1>הרוקח סימן תמ"ה</h1>
<h2>דף סד:</h2>
ביצה שנתבשלה בתבלין של איסור של תרומה ושל כלאי הכרם ושל שביעית לכולי עלמא אפי' חלמון שלה אסור. מבושלת ונקלפה ותבלה מבחוץ הטעם עובר את החלבון ואת החלמון. רב הונא אמר קליפי איסור מעלין את ההיתר מצטרפין להעלות האיסור ולהתיר בששים אם אין בהיתר ששים וקליפת של ביצת האסור משלמת הששים אמר ר' זעירא והוא ששלקן בקליפיהן.
<h2>דף צח.</h2>
ביצה שנתבשלה בתבלין של איסור של תרומה ושל כלאי הכרם ושל שביעית לכולי עלמא אפי' חלמון שלה אסור. מבושלת ונקלפה ותבלה מבחוץ הטעם עובר את החלבון ואת החלמון. רב הונא אמר קליפי איסור מעלין את ההיתר מצטרפין להעלות האיסור ולהתיר בששים אם אין בהיתר ששים וקליפת של ביצת האסור משלמת הששים אמר ר' זעירא והוא ששלקן בקליפיהן.
<h2>דף קי:</h2>
כבד. בפ"י דתרומות ר' יוחנן בן נורי אומר הכבד אוסרת ואינה נאסרת ומייתי לה בפ' כל הבשר. רבי ירמיה בעי שלקה לכבד בחלב מהו פי' פולטת ואינה בולעת ר' זעירא לא אכל כבד מימיו ר' אבא שלקה ואכל איכא דאמרי מלחה ר' בא אכל. ובפ' כל הבשר קאמר כבדא מה אתון ביה, ופי' רבי' תם דקבעי בלא נמלח כי לאחר מליחה ושהייה כשיעור פשיטא שמותר לאוכלו עם הבשר. ונהגו העם לאחר צלייה לבשלו בקדירה שהאש הוציא את הדם, ושיעור שהיית בשר במלח ליתן בקדירה פירשו הגאונים כשיעור צליית צלי אלמא כמו שפולט על ידי צלייה פולט על ידי מליחה, אבל בלא מליחה קא מיבעי ליה כיון דכולא דם ושרא לן רחמנא כדאמר התם שרא לן כבדא אם כן הותר אפי' דם יוצא או דילמא אם יצא ונפלט אסור, אבל שאר בשר פשיטא שהדם היוצא ממנו אוסר את הקדירה דהא אמרי' אין מולחין את הבשר אלא בכלי מנוקב'. והא דקאמר שם אייתו ליה כבדא שליקא ולא אכל התם לא היה יודע אם נמלח, וכן הא דקאמר וקריבו ליה קניא בקופיא ואכיל התם כבדא שלא נמלח אבל וודאי הלב והריאה נמלחו כשאר בשר אי נמי עשו כדי להורות לתלמידים, והיה יכול להשיב לו דילמא נמי לב וריאה נמלחו כמו כן כבד מכל מקום ההוא דהוה משתעי היה סבור שלא נמלח. וקצת קשה לפי זה מגמרא דהכא ולפי' התם קא מסתפק אם מיירי בכבד כשרה ואוסרת הקדירה במאי דנפיק מינה או בכבד טרפה מיירי ואוסרת ואינה נאסרת הכבד כשרה מן השמנונית של טרפה משום דטרידא למיפלט, אבל כבד כשרה אינה אוסרת את הקדירה אע"פ שפולטת את הדם דהכי שרא רחמנא. ובתוספת' ומייתי לה התם ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר מתובלת אוסרת שהתבלין מרככין אותה שלוקה אוסרת ונאסרת בפירוש רש"י ובפר"ח שנאסרת שמבושלת יותר מדאי, ובתוספת' בפ' כל הבשר בספר ישן גרסי' שלוקה אוסרת ואינה נאסרת ויש לפ' אותה שליקה היא בישול מעט ברתיחה ראשונה כמו שלקות ירקות שדרכן לבשל מעט ולבסוף כובשן בחומץ, וכן בברכות בפ' כ"מ (דף ל"ח) ובפ' כל שעה אין יוצאין בכבושין ולא בשלוקין ולא במבושלין זו ואין צריך לומר זו קתני דכבוש כוחו חזק משלוק ושלוק ממבושל, מיהו יש שליקה שהוא יתר מן המבושל בפ' בהמה המקשה (דף ע"ז) עור חמור ששלקו וכן בפרק מומין אלו ששלקו קובר אחת.
